בקצרה
- בפולארדינג גוזמים את כל הענפים הצעירים חזרה ל"ראש" קבוע, שנוצר בגיזום חוזר באותה נקודה.
- השיטה מתחילה כשהעץ צעיר, וממשיכה כל שנה או שנתיים, כל חיי העץ.
- מתאים לעצים מסוימים, כמו דולב, תות, ערבה ומילה, שמגיבים טוב לחיתוך חוזר.
- פולארדינג פתאומי לעץ בוגר שמעולם לא עוצב ככה הוא קיטום. זה מזיק לעץ.
איך זה עובד
- כשהעץ צעיר, בגובה הרצוי, חותכים את הענפים הראשיים.
- מכל חיתוך צומחים כמה ענפים חדשים.
- כל שנה או שנתיים, בחורף, חותכים את כל הענפים החדשים חזרה לאותה נקודה.
- עם השנים, בנקודה הזו נוצר "ראש", עיבוי של רקמה שמגיבה טוב לחיתוך ומוציאה ענפים חדשים.
החיתוך החוזר נעשה תמיד בענפים צעירים ודקים. לכן הפצעים קטנים ונסגרים מהר.
איפה רואים פולארדינג
- שדרות דולבים באירופה, ולפעמים גם בערים בישראל.
- עצי תות בחצרות. שומרים אותם נמוכים ורחבים, עם צל בקיץ ושמש בחורף.
- ערבות לאורך נחלים. בעבר השתמשו בענפים לקליעת סלים.
למה זה לא קיטום
מרחוק זה נראה אותו דבר: עץ עם "גדמים" וענפים דקים. ההבדל הוא בהתחלה:
| פולארדינג | קיטום | |
|---|---|---|
| מתי מתחילים | כשהעץ צעיר | בדרך כלל בעץ בוגר |
| איפה חותכים | תמיד באותה נקודה, בענפים צעירים | בענפים עבים, בגובה אקראי |
| פצעים | קטנים | גדולים, נרקבים |
| חיבור הענפים | חזק, מתוך ה"ראש" | חלש, מתחת לקליפה |
עצים שמתאימים לפולארדינג
דולב, תות, ערבה, מילה, צפצפה, ובמידה מסוימת גם אלביציה. לא מתאים לעצי מחט כמו אורן וברוש, ולא לדקלים.
עץ פולארדינג מוזנח
עץ שגודל בפולארדינג ואז הוזנח מתמלא בענפים עבים שיוצאים מה"ראשים". החיבור שלהם חלש, והם עלולים להישבר. מחזירים אותו לשגרה בהדרגה, לאורך שנתיים או שלוש. לא מורידים הכול בבת אחת.
שאלות נפוצות
עץ התות שלי עבר פולארדינג. צריך להמשיך?
כן. עץ שגודל ככה תלוי בגיזום הקבוע. אם מפסיקים, הענפים מתעבים על ראשים חלשים ועלולים להישבר. ממשיכים לגזום חזרה לראשים פעם בשנה או שנתיים, בחורף.
אפשר להתחיל פולארדינג בעץ בוגר?
לא מומלץ. החיתוכים יהיו בענפים עבים, הפצעים לא ייסגרו טוב, והענפים החדשים יהיו מחוברים חלש. בעץ בוגר עדיף הנמכה.