העתקת עצים

אילו עצים אפשר להעתיק

• זיתים. אלה העצים שהכי מתאימים להעתקה. גם זית בן עשרות שנים נקלט טוב כשעושים את העבודה נכון.
• דקלים, כמו תמר, וושינגטוניה ודקל קנרי. לדקל יש שורשים דקים שיוצאים מבסיס הגזע ומתחדשים מהר, ולכן אפשר להעביר אותו עם גוש שורשים קטן יחסית.
• עצי נוי ועצי פרי צעירים, עד גיל של כמה שנים.
• עצים גדולים מאוד עם מערכת שורשים רחבה, כמו פיקוס ענק או אקליפטוס, קשים להעתקה, והעבודה יקרה. לפעמים לא כדאי.

שלבי ההעתקה

1. בדיקה ותכנון. מעריכים את גודל גוש השורשים. כלל אצבע: קוטר הגוש הוא פי 8 עד 10 מקוטר הגזע. בודקים גם גישה למנוף ולמחפרון ומכינים את הבור במקום החדש.
2. הכנת העץ. גוזמים חלק מהנוף כדי להקטין את האידוי. השורשים שנשארו לא יוכלו להשקות נוף מלא. בזיתים נוהגים להשאיר בעיקר את שלד הענפים.
3. חפירה. חופרים סביב גוש השורשים עם מיני מחפרון, ומסיימים בעבודת ידיים. שורשים עבים נחתכים חיתוך נקי. את הגוש עוטפים ביוטה או ברשת, כדי שהאדמה לא תתפרק.
4. הרמה והעברה. מרימים עם רצועות רחבות שמחלקות את העומס. לא כורכים שרשרת על הגזע, כי היא פוצעת את הקליפה.
5. שתילה. שותלים באותו עומק שבו העץ גדל, ממלאים אדמה ומהדקים כדי שלא יישארו כיסי אוויר. משקים מיד. עץ גבוה מקבל תמיכה עד שהוא מתייצב.

השקיה אחרי ההעתקה

זה השלב שהכי הרבה אנשים מזניחים. בשבועות הראשונים משקים כל יומיים־שלושה, ואחר כך פעם בשבוע. הקיץ הראשון הוא הקריטי. בחודשים הראשונים לא נותנים דשן, כי השורשים עוד לא מוכנים לו. כשמעתיקים, תקבלו מאיתנו הנחיות השקיה מסודרות.

העתקה במקום כריתה

עץ יפה ובריא שעומד במקום הלא נכון, למשל באמצע תוכנית בנייה, לא חייב להיכרת. לפעמים גם פקיד היערות יעדיף לאשר העתקה ולא כריתה. העתקה עולה יותר מכריתה, אבל שומרת על העץ, ולעיתים חוסכת את הנטיעה החלופית או את ההיטל שפקיד היערות דורש בכריתה.

רישיון העתקה

החוק מתייחס להעתקה של עץ בוגר כמו לכריתה: צריך רישיון מפקיד היערות. את ההליך המלא תמצאו במדריך איך מוציאים רישיון כריתה. אנחנו יכולים ללוות אתכם בו.