גיזום גדר חיה. צפופה למטה, צרה למעלה

הצורה הנכונה

הטעות הנפוצה בגדר חיה היא קיר ישר, או גדר רחבה יותר למעלה. החלק העליון מצל על החלק התחתון, והענפים למטה מתייבשים. אחרי כמה שנים יש גדר עם "חלון" למטה.

הצורה הנכונה היא טרפז: בסיס רחב, וצדדים שמתקרבים קצת זה לזה כלפי מעלה. השיפוע לא צריך להיות גדול. כמה סנטימטרים מספיקים.

כמה פעמים בשנה

• גדרות שגדלות מהר, כמו פיקוס בנימינה, ליגוסטרום ופיטוספורום: שלוש עד ארבע פעמים בשנה, מהאביב עד הסתיו.
• גדרות איטיות, כמו הדס, תויה וברוש: פעם או פעמיים בשנה.

גיזום קל ותדיר נותן גדר צפופה. גיזום חזק אחד בשנה נותן גדר עם חורים.

גדרות של עצי מחט

ברוש, תויה ועצי מחט אחרים לא מוציאים עלים מחדש מעץ חשוף, חום, בלי מחטים. אם חותכים עמוק מדי, נשאר חור קבוע. לכן:

• גוזמים רק את הצמיחה הירוקה של השנה.
• לא נותנים לגדר לברוח לגובה ולרוחב יותר מדי לפני שמתחילים לגזום.

גדר שהזניחו

גדר שגדלה פרא לגובה שלושה מטרים לא מחזירים לגובה מטר וחצי בבת אחת. עובדים בשלבים: שנה אחת מנמיכים וגוזמים צד אחד, ובשנה הבאה את הצד השני. ככה הגדר נשארת ירוקה בכל זמן.

פיקוס בנימינה כגדר

זו הגדר הכי נפוצה בחצרות בישראל. היא גדלה מהר, ירוקה כל השנה וסובלת גיזום חזק. אבל השורשים שלה אגרסיביים ונכנסים לצנרת, לבורות ולמתחת לריצוף. אם אתם שותלים גדר חדשה, כדאי לשקול מין אחר. עוד במדריך על פיקוס בנימינה.